שמות פרק כו'

מאת: שמואל קאופמן

פש(ו)ט הפרק:
כדי שנבין היטב את סדר הנחת כיסויי המשכן נקדים את סדר עשיית קרשי המשכן. הקרשים נעשו מעצי שיטים. כל קרש גובהו 10 אמות (אמה-48 ס"מ, רוחבו אמה וחצי ועוביו אמה. בצלעות הצפונית והדרומית של המשכן הונחו 20 קרשים בכל צלע. יוצא, אם כן, שאורך המשכן 30 אמה (1.5X20). בצלע המערבית (המהוה כותל של קדש הקדשים) הונחו 8 קרשים. נמצא שאורך הצלע המערבית הינו 12 אמה: 10 אמות מכוונות לחלל המשכן ועוד שתי אמות בקצוות הצלע המכוונות לעובי הקרשים שבצלעות הצפונית והדרומית.

הקרשים בחלקם התחתון נחתכו

באופן שיווצרו בתחתית כל קרש שתי ידיות, כעין שתי קרניים בולטות. על כל ידית כזו הורכב אדן מכסף (מעין טבעת המקיפה את הידית). בצלעות הצפונית והדרומית הורכבו 40 אדנים בכל צלע ובצלע המערבית 16 אדנים, שני אדנים בתחתית כל קרש.

כמו כן, הקרשים היו חרוצים בחריצים מלמעלה בעובי הקרשים בסמוך לקצוות של כל קרש. על כל שני חריצים סמוכים שבשני קרשים הסמוכים זה לזה הורכבה טבעת וכך חוברו הקרשים אחד לשני.

עוד חוברו הקרשים ע"י בריחים. הבריחים הינם מוטות עצי שיטים שהוכנסו לטבעות זהב שחוברו לקרשי המשכן. בצלעות הצפונית והדרומית היו שני בריחים בחלק העליון של הקרשים ושני בריחים נוספים בחלקו התחתון, כך שאורך כל בריח היה 15 אמה (חצי מאורך המשכן). בנוסף לבריחים אלו נוקבו כל הקרשים במחצית גובהם בעובי הקרשים, כך שכל החורים שבקרשים היו מכוונים זה כנגד זה. בתוך כל הנקבים הללו הועבר הבריח התיכון. יוצא, אם כן, שהבריח התיכון איננו חיצוני לקרשים כמו שאר הבריחים אלא עובר בתוכם.

כל הקרשים והבריחים צופו זהב.

המשכן כוסה ב-4 (או 3) כיסויים:

1) כיסוי יריעות שש – היה מורכב מעשר יריעות (רצועות) עשויות משש, תכלת, ארגמן ותולעת שני. אורך כל יריעה 28 אמה ורוחב 4 אמות. חמש יריעות חוברו זו לזו וכן חמש היריעות הנוספות חוברו זו לזו כך שנוצרו שתי קבוצות יריעות בנות 5 יריעות כל אחת. בשני הקצוות הסמוכים של קבוצות היריעות נעשו 50 לולאות בכל קצה, כל לולאה בקבוצת היריעות האחת מכוונת מול לולאה מקבילה בקבוצת היריעות השניה. הלולאות חוברו זו לזו באמצעות 50 קרסי זהב. כך חוברו שתי קבוצות היריעות לכלל כיסוי אחד. אורך היריעות (28 אמה) הונח לרוחב המשכן ורוחב היריעות (40 אמה, 10X4) הונחו לאורך המשכן.

2) ככיסוי צמר עיזים – היה מורכב מ-11 יריעות צמר עיזים. כל יריעה אורכה 30 אמה ורוחבה 4 אמות. חמש יריעות חוברו לכלל חלק אחד ושש היריעות הנוספות חוברו לחלק שני. גם כאן נעשו 50 לולאות בקצה של כל קבוצת יריעות וכל שתי לולאות חוברו ע"י קרס נחושת (סה"כ 50 קרסי נחושת). אורך היריעות (30 אמה) הונח לרוחב המשכן ורוחב היריעות (44 אמה 4X11) הונח לאורך המשכן.

לדעת ר' נחמיה נעשו למשכן עוד שני כיסויים נוספים:

3) כיסוי מעורות אילים אדומים.

4) כיסוי העשוי מעור של חיה מיוחדת הנקראת תחש.

כיסויים אלו כיסו רק את גג המשכן, לכן אורכם היה 30 אמה ורוחבם 10 אמות.

לדעת ר' יהודה היה למשכן רק עוד כיסוי אחד בנוסף לשניים הראשונים שהוזכרו. מכסה זה נעשה חציו מעורות אילים מאדמים וחציו מעורות תחשים.

בתוך המשכן הונחו ארבעה עמודים מצופים זהב ועליהם נקבעו ארבעה ווי זהב. על ווים אלו נתלתה הפרוכת (בד ארוך ומקושט) שהבדילה בין ההיכל לקדש הקדשים. בתחתית העמודים הללו הורכבו ארבעה אדני כסף.

בכניסה למשכן (בצד המזרחי) הונחו 5 קרשים מצופים זהב ועליהם חמישה ווי זהב. על הווים תלו מסך (וילון) כנגד פתח המשכן. בתחתית חמשת העמודים הורכבו 5 אדני נחושת.

ארון העדות יהיה בקדש הקדשים ויש להניח עליו את הכפורת. המנורה תונח בהיכל בסמוך לצלע הדרומית והשולחן יונח שם בסמוך לצלע הצפונית.

מעמיקים מבט:
אומר הכלי יקר שהאדם, בהיותו מורכב מנשמה עליונה ומגוף חומרי, הנה הוא אמצעי לצרף ולחבר את הצדדים האלוקיים העליונים שבעולם עם הצדדים האנושיים החומריים. כך גם בית המקדש (והמשכן), זהו המקום שבו הקב"ה משרה שכינתו בארץ, מקום הצירוף והחיבור של העליוניות השמימית עם התחתוניות הארצית.

ע"פ יסוד זה הוא מסביר את עניינם של עשר היריעות בכיסוי המשכן. 10 היריעות מכוונות כנגד עשרת הדיברות. כידוע, 5 הדיברות הראשונות הן מצוות בין אדם למקום ו-5 הדיברות האחרונות הן מצוות בין אדם לחבירו. זה מורה שהתורה קושרת את האלוקי והאנושי יחד. כך גם 10 יריעות המשכן, אמנם הן מחולקות לשתי קבוצות של 5, אך הן מחוברות זו לזו בקרסים המבטאים את חיבור העליונים והתחתונים. עוד מדוקדק הדבר בכך שחמש היריעות שכנגד 5 הדיברות שבין אדם למקום-הצד האלוקי השמימי העליון-הן נמצאות מעל קדש הקדשים, מקום השראת השכינה (ונסרכות על הצלע המערבית של המשכן), וחמש היריעות שכנגד 5 הדיברות שבין אדם לחבירו-הצד האנושי הטבעי התחתון-הן נמצאות מעל ההיכל שבו נמצאים המנורה והארון המכוונים להשלמת האדם ותיקונו ברוחניות וגשמיות. התורה מצווה שמעל לפרוכת המבדילה בין ההיכל לקדש הקדשים, ההבחנה החדה בין מדריגת הקדש העליון לבין מדריגת העולם הזה, יכוון שיונחו הקרסים המחברים את חמשת היריעות השמימיות עם חמשת היריעות הארציות, להורות שיחד עם ההבחנה ישנו צירוף וחיבור בין עליונים לתחתונים.